מריה מגדלנה מחפשת משמעות

מה את מחפשת?

מגדלנה אמרה שהיא מחפשת משמעות. 

על הסלע מול פתח המערה עמד קוף והשקיף על העיר. הישיבה על הסלע הייתה במפתיע נוחה, רק תזוזה קטנה של רגל שמאל ואפשר היה לשבת זקוף ונח, כמו הקוף. הקוף גרד באף ואחר כך בבטן. שמתי לב שיש לו פיאה קטנה על הראש ומלבד היותו שעיר בבטן לא מצאתי הבדל. 

מגדלנה חשבה שהיא מחפשת משמעות, זאת אומרת שהיא לא תחיה רק בשביל עצמה, שתעשה טוב לאנשים סביבה ולעולם כולו. 

'האנושות בצרות' היא אמרה, 'תראה, לאן הולכים כל המים עם כל החומרים המזהמים, הביוב, זיהום האויר. כאן בהודו', היא הוסיפה, 'רואים הכל בחוץ, אצלנו במערב זה פשוט מוסתר, אבל אותו דבר. חייבים לפעול'.

שתקנו. הקוף הלך ורק הנער ההודי שהוביל אותנו למערה נשאר יושב, מקיש באצבעותיו על הסלע, ממתין שנקום ונלך. 'בעצם', הוסיפה מגדלנה, 'אני רוצה לחיות לא מתוך פחד. כל הבחירות שלי הן מפחד. אני רוצה להעיז לעשות דברים'. 

אני לא יודע מה מגדלנה עושה, איני יודע דבר על חייה והיא אינה יודעת דבר על חיי. על הארונצ'לה הולכים יחפים ורק החיפוש נשאר. עכשיו יש רק לחכות ולראות מה יתגלה עכשיו. 

עכשיו. ממש עכשיו, שניה לפני המחשבה הבאה אין חיפוש. 

על הגג בבוקר למחרת הוכרז החיפוש כנעדר. בהבזק של רגע, כשהסתכלתי על ענפי עץ המנגו הענק, עם מאות ניצני מנגו עליו, הבנתי שהחיפוש נעלם. להקה של ציפרים חגה במעגלים רחוקים בשמים. כנפיים לבנות, כנפיים שחורות. נעלמות מאחורי כפות הדקל ושבות ומופיעות. אחר כך ממש בסמוך עלי חלפו כמה עורבים באלכסונים שחורים. הסנאי על כף הדקל נעצר והשמיע ציוצים רמים. אהה. תמיד חשבתי שזו ציפור שמשמיעה את הציוצים האלו. 

הגוף נח שכוב על הגג ומידי פעם נכנסה פנימה מחשבה שביקשה ללכוד את הרגע, לתפוס, לרשום במילים, להסביר, להפיץ הלאה, לפרסם ברבים את הגילוי. כן, זה ממש כאן כמו שהמורים הגדולים נוהגים לומר ואין מה לחפש, רק כשמפסיקים לחפש מוצאים. וכו'. מתוקה המחשבה. מנסה שוב לתפוס. שוב לעשות סדר בעולם, שוב לשרטט מפות ולכתוב חוקים, שלא נאבד בדרך, שלא ניתן לרגע להיות פשוט כפי שהוא. לנוח. להניח. כך או כך זה קורה או שזה אינו קורה. המילים הן השלטים בדרך. כשמגיעים, אין צורך בעוד שלטים.